איך לשמור על הנישואים שלך בחיים

איך לשמור על הנישואים שלך בחיים
איך לשמור על הנישואים שלך בחיים

וִידֵאוֹ: איך לשמור על הנישואים שלך בחיים

וִידֵאוֹ: איך לשמור על הנישואים שלך בחיים
וִידֵאוֹ: איתי לוי - תודה לך Itay Levi 2024, מרץ
Anonim

הבלוגרית מורנה_מורנה משתפת את מחשבותיו על יחסי מין, מערכות יחסים, אהבה. ברוך הבא לעולם הרצונות הסודיים והתשוקות האלימות!

Image
Image

אני בטוח שמין אשם יותר ממחצית הזמן. או ליתר דיוק, היעדרה בצורתו הרגילה (לא חמש דקות בתפקיד מיסיונרי או בסגנון כלבלב). ברגע שאתה מפסיק לקיים יחסי מין על הנברשת, בארון ובשטיח במסדרון, שלוש מפלצות מתחילות לפגוע בנישואיך: השוואה, העברת אחריות ואחריות. בואו ננתח כל אחד מהם.

השוואה גורמת לנו להיות עיוורים בעין אחת. ברגע שהאישה חוזרת הביתה ומסירה את החזייה, היא מתחילה ללחוש באוזנה: "אבל איבנובה חיה טוב יותר!" והוא מציג לה תמונות מאיבנובסקי אינסטגרם. הנה איבנובה עם ילדים על רקע כחול ים. הנה היא עם זר מדהים. ועכשיו בעגילים חדשים. אבל אחרי הכל, לעתים קרובות במשפחות שלא הכל בטוח, תקופות בגידה, אלימות והתעללות מוחלפות בירח דבש. אז שמפניה כמו נהר, זרועות פרחים וזיקוקים, "כך שכולם מקנאים." להסתכל על זיקוקים של אנשים אחרים זה הדבר האחרון כשאתה לא יודע מה יש בפנים.

העברת האחריות הופכת אותנו לחלשות רצון ואדישות. זה נותן לנו אשליה שכל דבר בחיים שלנו יהיה הרבה יותר טוב אם בן הזוג שלנו לא היה בסביבה. נראה לאיש כי אלמלא אשתו וילדיו, אז קהל של דוגמניות צמרת רעבות צעירות היה מתייצב מול דלתו ורוצה "מערכת יחסים ללא התחייבות". נראה לאישה שאם לא בעלה היא תקבל זרי פרחים מדהימים, הזמנות למסעדות וטיולים לאיים היפים עם סאטן תכלת במטוס פרטי מדי יום.

כשהחיים לא הולכים טוב ההצלחה שלך איננה מספיקה, ואז הפיתוי גדול להאשים הכל במישהו אחר. כאילו, הוא רע, טיפש ומושך אותנו מטה כמו אבן. נכנס לספה, מכתים את שולי קערת האסלה ומסתובב בבית בחלוק שמנוני. ואני הארלי קווין / באטמן. אבל האמת המרה היא שמשפחת באטמן אינה מהווה מכשול, אלא עזרה.

המפלצת הערמומית ביותר היא השגרה. זה מסוכן מכיוון שהוא בלתי נראה, הוא נכנס לחיים באופן בלתי מורגש, יום אחר יום. נראה שהכול נשאר זהה: מילים, נשיקות, מחוות. אבל כל יום הנשמה מתמלאת יותר ויותר בייאוש, והלב - בגעגוע. אני רוצה לעודד. לראות משהו אחר. לנשק מישהו אחר. זוגות רבים נשרפו על כך. אפילו אלה שהיו מאוהבים בטירוף פעם אחת. אבל יש תרופה אחת. כשאדם מקבל השראה, נלהב מהתחביב האהוב עליו או מהעבודה המועדפת עליו, הוא רוצה דברים חדשים, ולא גופים. והוא מסוגל למצוא גוונים חדשים וחדשים אצל אשתו במשך שנים ועשורים.

כסף וכוס

רוב הגירושין - כ- 80% מהמקרים - הם ביוזמת נשים. מספר זה משמש לעתים קרובות למניפולציה - הם אומרים, תראו, הם עצמם לא יודעים מה הם רוצים. ראשית הם להוטים להתחתן, ואז - להתגרש! יש צורך לאסור גירושין, במיוחד לנשים, אז יהיה שקט ושקט, אך חסד ה '. אההה!

- לעולם לא אתחתן איתך! אני מעדיף לאכול את הדרכון שלי מול משרד הרישום! - אמר ארקדי אוקופניק לפני עשרים שנה מכל מכשירי הטלוויזיה במדינה.

עכשיו הוא הוחלף בכישרונות צעירים חדשים, אך הרטוריקה נותרה זהה: אישה נגררת למשרד הרישום, וגבר או שוהט בסרבנות בגלל שהיא "באמת רצתה" או "לקחה על עצמה את הבטן", או אפילו התנגדה. קצת. ואם אתה חושב בעולם, קל להבחין שבשפה הרוסית יש את המילה "אפוי", אבל אין מילה "אפוי".

לפני כמה מאות שנים ההחלטה להתחתן התקבלה על ידי הורים על סמך ניסיון החיים שלהם. בתקופה הסובייטית זוגות התחתנו, בחרו זה בזה בהסכמה הדדית ובאהבה, או כדי לא להיחשף לגינוי מוסרי. ורק עכשיו מאמינים שרק אישה מעוניינת ליצור משפחה ולשמור על בית.איכשהו התברר לפתע שכל האחריות למציאת בן זוג, שמירה על האקלים בתוך המשפחה ויציאה ממשברים משפחתיים נפלה רק על כתפי הנשים. נחשו במה אני מסתדר? אי אפשר לבנות שום דבר טוב אם לא קיבלת החלטה מרצון ומודע, אך נרשמת בחוסר רצון לפרויקט "משפחה", כי "היא החליטה כך".

אמת עצובה נוספת היא שרוב הגברים עדיין מאמינים כי האחריות העיקרית שלהם היא להביא כסף למשפחותיהם. על בסיס זה, הם רוצים לספק להם סביבה פסיכולוגית נוחה בבית. אבל הנה הפרדוקס - לא רק ציידים ממותים טוענים שהם מושא לפולחן ולערצה ביתית. לפעמים גבר מביא הביתה אפילו לא ממותה, אלא חתול מרופט. או אפילו משרת עם אשתו באותו ארגון ומקבל את אותו המשכורת. אך הדרישה "לשמור על האח" איננה חולפת. זה כמו סיפור המשמרת השנייה, כששניהם הולכים לעבודה, אבל האישה נדרשת גם לנהל את הבית ולדאוג לילדים.

זוכרים את האנקדוטה המפורסמת על הכוס, כאשר הרבה מהכל נדרש מגבר, ורק "הדבר הזה" נדרש מאישה? זוג הכוס הסמנטי עבור גברים רבים הוא המשכורת. הם רוצים הרבה מכל דבר, אך בתמורה הם מוכנים להציע משכורת בלבד (שוב, לא תמיד כאלה שיוכלו לטוס במחלקת עסקים לפחות פעם בשנה). זאת למרות שהאישה הולכת לעבודה ולא תמות מרעב.

אני לא אומר שכל הזוגות חיים ככה. אני מכיר גם אנשים מודרניים ומתקדמים שלמדו לחלק אחריות ביניהם. במשפחותיהם מושלת תמיכה הדדית ואהבה. אך ישנן גם משפחות רבות שכל האחריות למצב הפסיכולוגי-רגשי של שניהם מוטלת על האישה, ורק עליה. שם המציאות נראית כך: בזמן שאישה מוציאה את המשפחה על כתפיה, שולפת אותה, המשפחה נשמרת. ברגע שלאישה נמאס לפתור בעיות לבדה, המשפחה קורסת.

זה בדיוק המשמעות של הנתון הנורא של 80%. לעתים קרובות זה לא הוגן שאחריות על המשפחה משותפת. נראה לי שאם גברים יחשבו את הנישואין ואת האח הבית חשוב להם כמו למשל עבודה, הנתון הזה יהיה נמוך בהרבה. ואז לא תהיה שום השוואה, שינוי אחריות ושגרה שיכולים לאכול את המחבת המשפחתית שלך כמו חלודה - ללא סיכוי להחלמה.

מוּמלָץ: